עובדת התפטרה מעבודתה לאחר כ-9 שנות עבודה בין היתר בשל הטענה שהמעסיק התקין מצלמות במקום העבודה.
בית הדין האזורי בחן את השאלה האם התקנת המצלמות מהווה הרעה בתנאי העסקה ? והאם ההתפטרות העובדת מזכה אותה בפיצויי פיטורין עקב התקנת מצלמות במקום העבודה ?
בית הדין דחה את טענת העובדת שהתקנת המצלמות במקום העבודה, באזור ציבורי, הייתה הרעה בתנאי העסקה שלא איפשרה לעובדת להמשיך בעבודה.
בית הדין ציין כי הותקנה מצלמה גלויה, עליה ידעה העובדת מיד, וכי המצלמה הותקנה באזור הציבורי הפתוח ללקוחות ולעוברים ולשבים. כמו כן ציין בית הדין כי המצלמה הותקנה מסיבות לגיטימיות למניעת גניבות בחנות כאמצעי הרתעה, כאמצעי אכיפה וככלי ניהול מודרני.
לפתחם של בתי הדין לעבודה מגיעים מעת לעת שאלות שונות הנוגעות למשמעות התקנת מצלמות במקום העבודה והשפעתן על תנאי העבודה של העובדים. כאשר עולה סוגייה זו, נוהגים בתי הדין לאזן בין זכות העובד לפרטיות לבין זכות הקניין של המעסיקה. בהקשר לכך נפסק לא אחת כי מצלמות המוצבות במרחב הציבורי במקום העבודה עלולות לפגוע בפרטיות העובד, אך פגיעה זו אפשרית אם השימוש נעשה בתום לב ובמידתיות, ואם המעסיק יידע את עובדיו על המצלמות ועל מטרת התקנתן.
בפסקי דין אשר ניתנו בעניין זה נקבע כי מעסיק רשאי להתקין ולהשתמש במצלמות אבטחה במרחבים הציבוריים במקום העבודה, אך עליו ליידע את העובדים על המצלמות ועל מטרת השימוש בהן.
כך למשל, במקרה בו מעסיק יידע את העובדים במסגרת נוהל מסודר על קיום המצלמות, ועל כך שהשימוש יעשה בהן לבירור חשד לביצוע עבירות משמעת, ובפועל השימוש במצלמות אכן נעשה בתום לב ובמידיות, לא תהיה מניעה מצד המעסיק לשימוש במצלמות האבטחה.
במקרה האמור לעיל, העובדת המשיכה לעבוד במשך 11 חודשים לאחר שנודע לה על המצלמות ובית הדין קבע שעניין זה מצביע על השלמתה עם התנאים החדשים, וגם בשל כך דחה את טענות העובדת.
ס"ע (חיפה) 41111-02-12 אירנה בלקירסקי נגד אופטיקה הלפרין בע"מ (פורסם בנבו, 8.6.2016)