חתמת שאין לך יותר דרישות כספיות מהמעסיק – לא לדאוג אם בכל זאת מגיע לך זכות מכוח דיני העבודה וחוקי המגן אתם תקבלו זאת בבית הדין לעבודה

15/08/2023

לאחר סיום העבודה חתם מתן על מסמך בו נרשם: "מאשר שקיבלתי .. את כל השכר והזכויות המגיעים לי …….. ואין לי כל דרישות כספיות נוספות."

למרות הוויתור המפורש החליט מתן לתבוע את החברה בה עבד לאחר שמצא כי חלק מהזכויות לא שולמו  לו בהתאם לחוק (כולל בגין שעות נוספות, דמי גמולים לפנסיה, דמי חגים, ודמי הבראה), ומתן מבקש לדעת האם הוא רשאי להגיש תביעה לתשלום הסכומים שלא שולמו או שכתב הוויתור עליו חתם נועל בפניו את הדרך לבית הדין לעבודה ?

בית הדין האזורי לעבודה קבע שהנוסח הנ"ל עליו חתם מתן, אינו שולל ממנו את הזכות לקבל את הזכויות ביחס לרכיבי התביעה הנ"ל לגביהם הוא הגיש את תביעתו.

סע"ש 69946-11-17 מתן רוקח נגד שרון עקיבא (פורסם בנבו, 10.3.20)

במקרה אחר חתמה אסתר על כתב ויתור בו נרשם:

"… הריני מצהיר כי קיבלתי … בזמנו את כל הסכומים המגיעים לי בקשר עם עבודתי… ואין לי ולא תהיה לי כל תביעה ו/או טענה ו/או דרישה בקשר לעבודתי… לרבות פיצויי פיטורין ו/או חופשה ו/או פדיון חופשה ו/או הבראה ו/או דמי ביגוד ו/או הודעה מוקדמת… ואני מוותר בזה לחלוטין על כל תביעה בקשר לעבודתי…".  

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי תוכנו של כתב הויתור הנ"ל, אינו מונע את התביעה של אסתר.

דבע (ארצי) נו-3-29 תנובה בע"מ נגד אסתר לוסקי (פורספ בנבו, 29.3.98)

חשוב לדעת שבית הדין לעבודה אינו כפוף להסכם ו/או כתב ויתור ו/או העדר תביעות שנחתם בין עובד למעסיק אם ההסכם אינו עומד בהוראות דיני העבודה וחוקי המגן [ למשל: יוסי סיים תקופת עבודה בת 10 שנים והוא זכאי לזכויות בסך 50,000 ₪ , המעסיק מציע לו כאן ועשיו 40,000 ₪ בתנאי שיחתום שאין לו יותר דרישות ותביעות וזה סופי ומחלט. לאחר שנתיים הגיש יוסי תביעה לבית הדין וטען שהוא זכאי לקלב את אותם 10,000 ₪ נוספים והעובדה שחתם על כתב הויתור היה בגלל שהיה לחוץ לקבל כסף והעדיף כאן ועשין. המעסיק נופף בהסכם וטען שיוסי חתם ואין כל יתרה ו/או חוב לשלם אך בית הדין קרע את ההסכם ולא התייחס אליו כלל שכן לפי הוראות החוק ודני העבודה חלה חובה לשלם לעובד את כל זכויותיו ולכן חייב את המעסיק לשלם את הסכום החסר]

אם ככה אז מתי אני המעסיק מוגן ? מתי כתב הוויתור יש לו תוקף ?  

בעניין זה קבע בית הדין הארצי לעבודה ארבעה תנאים מצטברים, שבמידה וכולם מתקיימים, יחשב כתב הויתור כתקף ומחייב, ואלו הם ארבעת התנאים שנקבעו:

  1. ראשית נקבע כי על הויתור להיות "בכתב ומפורש".
  2. בנוסף נקבע כי הויתור צריך להיות ויתור "מדעת, כשלשם כך על המעסיק ליתן לעובד חשבון ברור ומפורט של הסכומים שישולמו ובגין אלו רכיבים".
  3. הויתור צריך להיות רצוני. כלומר, לא מדובר בויתור שנחתם בעקבות פגם כלשהו ברצון של העובד (כגון בשל עושק, הטעייה, או כפייה).
  4. והתנאי האחרון קובע שהויתור צריך להיות "חוקי", במובן זה שהוא אינו טומן בחובו ויתור אסור על זכויות קוגנטיות שאינן ניתנות לוויתור מעצם אופיין הכופה". [ למשל עובד לא יכול לוותר על ימי חופשה , גם אם כתוב בהסכם העבודה שהוא מוותר על ימי החופשה זה לא תופס. או למשל עובד לא מוכן שהמעסיק יפריש לו לפנסיה כי הוא מעדיף שלא ינכו לו את חלקו כי הוא צריך יותר משכורת ואפילו אם חתם העובד על רצונו לוותר אין אפשרות מצד המעסיק לקיים זאת]

ע"ע (ארצי) 9682-10-22 פרחי שי אבי נגד וי אם אר ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 15.8.23)

לגבי התנאי האחרון הנ"ל נבהיר כי בגדר משפט העבודה המגן נכללים בין היתר זכויות עובדים מכח חוקים שונים (כגון: חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, חוק דמי מחלה, תשל"ו-1976, חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, ועוד).

אולי יעניין אותך