בית הדין הארצי לעבודה הפך את פס"ד של האזורי בעניין התעמרות בעובד עם מוגבלות 

12/07/2022

איתן [ שם בדוי] הועסק במשך כ-3 שנים אצל המעסיק במסגרת תוכנית מיוחדת להעסקת עובדים בעלי מוגבלות. במהלך עבודתו התלונן איתן על הממונה עליו, ולאחר שאיתן פוטר הוא הגיש תביעה בה טען כי כחצי שנה לאחר שהחל לעבוד החל לסבול מהתעמרות קשה מצד הממונה עליו, אשר נמשכה תקופה ארוכה עד לפיטוריו.

בית הדין האזורי לעבודה פסק שיחסו של הממונה לאיתן "לא היה נאות" במהלך תקופה של שלושה חודשים (10/2018 – 1/2019), וכי התנהגותו "חרגה מהסטנדרט שאותו ניתן לקבל בנסיבות העניין". כמו כן קבע בית הדין האזורי כי נפלו פגמים בניהול של המעסיק את המשבר, משלא קיים קשר רציף עם איתן ועם הממונה עליו, וזאת למרות נהלים פנימיים של המעסיק בעניין קליטת אנשים עם מוגבלות, ועל כן התקשה המעסיק לזהות את הגורמים שהובילו להידרדרות היחסים ולטפל בהם בזמן, ולחלופין להפריד בין השניים עת ניכר היה כי הם אינם מסוגלים יותר לעבוד בשיתוף פעולה ומתוך יחסי אמון. על כן פסק בית הדין האזורי כי על המעסיק לשלם לעובד פיצוי בגין התעמרות בעבודה בסך 50,000 ש"ח.

כמו כן חייב בית הדין האזורי את המעסיק בפיצוי העובד בסך 20,000 ש"ח על שלא מילא באופן שלם את חובותיו לביצוע התאמות להשתלבות מיטבית של העובד בחברה מכוח חוק השוויון.

איתן וגם המעסיק הגישו ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

בית הדין הארצי קבע כי הקביעות העובדתיות של בית הדין האזורי לגבי טענות ההתעמרות לא הקימו עילה לתביעה בגין התעמרות, והחליט לבטל את הפיצוי בסך 50,000 ₪ בו חויב המעסיק. 

בית הדין הארצי דחה את שני הנימוקים של בית הדין האזורי לפסיקת הפיצוי הנ"ל; 

באשר לנימוק הראשון למתן הפיצוי (יחס לא נאות במהלך שלושה חודשים) – קבע בית הדין הארצי כי בחינת שני האירועים שנטענו במנותק מכל תקופת העסקה, על עליותיה ומורדותיה, מעוררת קושי, בפרט שמדובר בשני אירועים שהתרחשו באותו היום, ולא ניתן לבסס על עניין זה, דפוס של התנהגות חוזרת ונשנית.

באשר לנימוק השני למתן הפיצוי (ש"בנסיבות שנוצרו מוטב היה להפריד בין השניים") – קבע בית הדין הארצי כי טעות בהפעלת שיקול הדעת מצד החברה בהתמודדותה עם המצב שנוצר בנסיבות שלפנינו אינה מבססת, כשלעצמה, את אחריות החברה בגין התעמרות, מקום שהטענות להתנכלות שיטתית ומתמשכת נדחו על ידי בית הדין.

בית הדין הארצי החליט לא להתערב בקביעת בית הדין האזורי שקבע ש"הנתבעת לא עמדה באופן מספק בחובות ההתאמה הקבועות בחוק השוויון…", והחליט לדחות את שני הערעורים בכל הקשור לפיצוי לפי חוק השיוויון. בסיכומו של העניין – הערעור של איתן נדחה, והערעור של המעסיק התקבל בחלקו כך שהחיוב בפיצוי בגין התעמרות בוטל.

ע"ע (ארצי) 35032-12-21 יוסף גולן נגד חברת החשמל לישראל בע"מ (פורסם בנבו 16.7.23)

אולי יעניין אותך